בקשה ליישוב סכסוך לפני גירושין: מה קורה בפגישות מהו״ת?

אחד מבני הזוג החליט להיפרד, אך עדיין לא ברור אם ניתן להגיע להסכם ומה יקרה בנוגע לילדים, למזונות, לדירה ולרכוש. לפני שמגישים תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בדרך כלל יש לפתוח תחילה הליך ליישוב סכסוך.

הבקשה אינה כתב תביעה ואינה המקום לפרט את כל הטענות נגד בן או בת הזוג. היא פותחת תקופה שבמהלכה הצדדים מופנים ליחידת הסיוע ומתקיימות פגישות מהו״ת — מידע, היכרות ותיאום.

למרות אופיו ההסכמי של ההליך, יש לו גם משמעות משפטית ומועדים מחייבים. לכן רצוי להבין מראש מה מגישים, מה אסור להגיש בתקופת ההמתנה ומה קורה אם לא מושג הסכם.

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

מטרת ההליך היא לאפשר לבני זוג, להורים ולבני משפחה נוספים לבחון פתרון מוסכם לפני פתיחת התדיינות מלאה.

הבקשה מוגשת בטופס ייעודי ואינה אמורה לכלול כתב האשמות מפורט. לאחר פתיחת התיק מזכירות הערכאה מעבירה את הפרטים ליחידת הסיוע, וזו מזמינה את הצדדים לפגישות.

יחידות הסיוע שייכות למשרד הרווחה ופועלות לצד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. בצוותיהן עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים בעלי הכשרה בסכסוכים משפחתיים. מטרת הפגישות היא למסור מידע, להעריך אם קיימת אפשרות להסכמה ולהציע מסלול המשך מתאים.

מי צריך לפתוח את ההליך?

ככלל, ההליך רלוונטי למי שמבקש להגיש תביעה בעניין סכסוך משפחתי, כגון:

• מזונות בן זוג או ילדים;
• אחריות הורית וזמני שהות;
• חלוקת רכוש;
• עניינים הנוגעים לילדים;
• או תביעות בענייני נישואין וגירושין שאינן מוגשות בהסכמה.

קיימים חריגים. בין היתר, הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת אינם מחייבים פתיחת יישוב סכסוך כתנאי מוקדם. ייתכנו גם חריגים נוספים, ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.

אין להניח שהחריג חל רק משום שהמקרה דחוף בעיני אחד הצדדים. צריך להתאים בין הסעד המבוקש לבין המסלול שהדין מאפשר.

מה קורה בפגישות מהו״ת?

לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק, הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות מהו״ת, ויחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות לפי שיקול דעתה המקצועי. בפגישה הראשונה הצדדים נפגשים עם אנשי יחידת הסיוע ומקבלים מידע על ההליך, השלכות הסכסוך והאפשרויות להמשך.

היחידה עשויה לבחון:

1. אילו נושאים מצויים במחלוקת.
2. האם נדרשים הסדרים זמניים.
3. מהי השפעת הסכסוך על הילדים.
4. האם קיימת אפשרות למשא ומתן, גישור או טיפול משפחתי.
5. האם נכון לסיים את המפגשים ולאפשר הגשת תביעות.

אין חובה להגיע להסכם. מטרת המפגש היא לבדוק אם ניתן להמשיך במסלול מוסכם, ולא לכפות על צד לוותר על זכויותיו.

לפני חתימה על הסכם או קבלת התחייבות משפטית כלשהי, כדאי שכל צד יתייעץ עם עורך דין.

מה אסור לעשות בתקופת עיכוב ההליכים?

תקופת עיכוב ההליכים היא 60 ימים ממועד הגשת הבקשה. בתקופה זו הצדדים אינם רשאים להגיש תביעות רגילות בסכסוך המשפחתי.

עצם העובדה שפגישות המהו״ת הסתיימו מוקדם אינה בהכרח מסיימת מיד את תקופת העיכוב. אם קיימת סיבה מתאימה, אפשר לבקש מבית המשפט או מבית הדין לקצר או להאריך את התקופה באמצעות המסלול הייעודי.

במהלך התקופה חשוב שלא לבצע פעולות חד־צדדיות מתוך הנחה שאי אפשר לקבל שום סעד. קיימים חריגים המאפשרים לפנות לערכאה במקרים המתאימים.

מה עושים במקרה דחוף?

הדין מבחין בין סעדים זמניים לבין סעדים דחופים.

סעדים זמניים עשויים לכלול:

• שמירה על המצב הקיים;
• עיקול זמני;
• ועיכוב יציאה מן הארץ.

סעד דחוף עשוי להישקל, למשל, כאשר נדרשת החלטה רפואית דחופה לגבי קטין, הנפקת דרכון ויציאה קרובה מהארץ, רישום למוסד חינוכי או הבטחת קשר עם הורה כשהמתנה עלולה לגרום נזק ממשי.

גם מזונות זמניים יכולים להתבקש בתקופת ההמתנה במקרים חריגים שבהם ההמתנה לפגישת מהו״ת עלולה לגרום נזק ממשי. עצם הקושי הכלכלי אינו מבטיח שהבקשה תתקבל.

מהו טופס 3?

זמן קצר לאחר פגישת המהו״ת האחרונה, הצדדים נדרשים להודיע, באמצעות יחידת הסיוע ובטופס ייעודי (טופס 3), כיצד הם מבקשים להמשיך. המועד המדויק להגשת ההודעה מפורט בהנחיות שמוסרת יחידת הסיוע ובדף השירות של הרשות השופטת, ומומלץ לא להמתין לרגע האחרון.

האפשרויות עשויות לכלול:

• המשך גישור או משא ומתן;
• פנייה להליך הסכמי אחר;
• או סיום ההליך והמתנה לאפשרות להגיש תביעות.

מילוי הטופס אינו מחייב להסכים לגישור. הוא מתעד את החלטת הצד ביחס למסלול ההמשך.

למי יש זכות להגיש ראשון?

לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, הצד שהגיש את הבקשה מקבל תקופה של 15 ימים שבה הוא רשאי להגיש תביעות לערכאה המוסמכת.

אם הוא אינו מגיש תביעה בתקופה זו, או מגיש תביעה רק בחלק מהנושאים, הצד האחר רשאי להגיש תביעות בנושאים שנותרו.

לזהות מגיש הבקשה ולמועדי ההגשה עשויה להיות משמעות. עם זאת, אין להסיק שכל הגשת בקשה “קובעת אוטומטית” היכן יתבררו כל העניינים. הסמכות תלויה בסוג התביעה, בערכאה, בתביעות שהוגשו ובנסיבות המשפטיות.

כיצד מתכוננים לפגישות?

לפני הפגישה כדאי להכין תמונה מסודרת של המצב:

• פרטי הילדים וסדר היום שלהם;
• הכנסות והוצאות שוטפות;
• דירה, חשבונות ונכסים משמעותיים;
• התחייבויות וחובות;
• הסדרים זמניים שכבר מתקיימים;
• חשש מפעולה חד־צדדית;
• ומועדים קרובים המחייבים החלטה.

אין צורך להגיע לפגישה עם תיק מלא של ראיות נגד הצד השני. עם זאת, רצוי להתייעץ מראש בנוגע לנושאים שאפשר להסכים עליהם ולמשמעות של כל הסדר זמני.

טעויות נפוצות

• הגשת בקשה בלי להבין את השפעת המועדים.
• כתיבת האשמות מיותרות בטופס הקצר.
• התעלמות מהזמנה לפגישת מהו״ת.
• הנחה שהפגישה היא דיון משפטי שבו צריך להוכיח את הטענות.
• התחייבות להסדר בלי להבין את משמעותו.
• המתנה עד סוף ימי הקדימה לפני הכנת התביעות.
• הגשת בקשה דחופה שאינה מתאימה לחריגים.
• ביצוע שינוי חד־צדדי בילדים, בבית או בכספים.
• הנחה שכל הנאמר בעל פה הפך להסכם.

שאלות נפוצות

האם חייבים להגיע לפגישת מהו״ת?

כן. להזמנה לפגישת מהו״ת יש מעמד של הזמנה לבית המשפט, ולכן היא מחייבת התייצבות. אי־התייצבות עלולה להוביל להשלכות בתיק.

האם חייבים להסכים לגישור?

לא. הפגישות נועדו לבדוק את האפשרות להסכמה. כל צד רשאי להודיע שאינו מעוניין להמשיך למסלול גישור.

אפשר להגיש תביעת מזונות מיד?

בדרך כלל חלה תקופת עיכוב הליכים. במקרים חריגים של נזק ממשי ניתן לבחון בקשה למזונות זמניים במסלול של סעד דחוף.

אם הושג הסכם, מה עושים?

ניתן להגיש את ההסכם לאישור הערכאה המוסמכת ולבקש לתת לו תוקף של פסק דין. לפני החתימה יש לוודא שהוא מסדיר את כלל הנושאים הרלוונטיים.

הסבר על הליך הגירושין כולו: עורך דין גירושין במודיעין. מזונות בתקופת ההליך: מזונות ילדים במודיעין.

לסקירה של כל תחומי דיני המשפחה במשרד: עורך דין דיני משפחה במודיעין.

המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בדיקה של הערכאה, המועדים, ההליכים הקודמים והצורך בסעד דחוף או זמני.