עורך דין גירושין במודיעין

ראשי › דיני משפחה › גירושין

שלוחת מודיעין של משרד אזולאי ושות׳ מלווה תושבי מודיעין־מכבים־רעות, שוהם, לפיד, חשמונאים, כפר האורנים ומבוא חורון בהליכי גירושין: מהשיחה הראשונה, דרך יישוב סכסוך והסכם גירושין, ועד ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בעמוד זה ריכזנו את שלבי ההליך, את ההבדלים בין המסלולים ואת השאלות שכדאי לבדוק לפני שמגישים מסמך כלשהו. העמוד הוא חלק מהסקירה על דיני משפחה במודיעין.

שני מסלולים: הסכמה או מחלוקת

כשבני הזוג מסכימים על כל הנושאים – הגט, הילדים, המזונות והרכוש – אפשר לנסח הסכם גירושין ולהגיש אותו לאישור הערכאה המוסמכת, ולבקש לתת לו תוקף של פסק דין. כשאין הסכמה על חלק מהנושאים או על כולם, ההליך מתחיל בדרך כלל בבקשה ליישוב סכסוך ולא בכתב תביעה.

גם הליך שמתחיל במחלוקת יכול להסתיים בהסכמות: בפגישות המהו״ת, בגישור, במשא ומתן בין באי הכוח או במהלך הדיונים. לכן הדרך שבה ההליך נפתח אינה קובעת בהכרח את הדרך שבה הוא יסתיים. מה שכן חשוב כבר בהתחלה הוא להבין אילו נושאים פתוחים, מה דחוף ומה יכול לחכות, ואילו צעדים עלולים להשפיע על ההמשך.

בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו״ת

לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014, מי שמבקש להגיש תביעה בסכסוך משפחתי מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה מועברת ליחידת הסיוע הפועלת לצד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, והצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו״ת): פגישה ראשונה, ולאחריה עד שלוש פגישות נוספות. להזמנה לפגישה יש מעמד של הזמנה לבית המשפט, ולכן חובה להתייצב אליה. אין חובה להגיע להסכם.

מיום הגשת הבקשה חלה תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים, שבמהלכה ככלל אין להגיש תביעות בסכסוך. בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר או להאריך את התקופה בנסיבות מתאימות, והצדדים יכולים להסכים על הארכתה. גם בתקופה זו אפשר לבקש סעדים זמניים מסוימים, כמו צו לשמירת המצב הקיים, צו עיכוב יציאה מהארץ או צו עיקול, ובמקרים חריגים גם סעד דחוף בעניין מזונות.

אם לא הושגה הסכמה, הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעות בתוך 15 ימים מתום תקופת העיכוב. אם לא הגיש תביעה בנושא מסוים, הצד השני רשאי להגיש תביעה באותו נושא. בקשות לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינן מחייבות פתיחת הליך יישוב סכסוך. הסבר מפורט על שלבי ההליך: בקשה ליישוב סכסוך לפני גירושין: מה קורה בפגישות מהו״ת.

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?

לבני זוג יהודים, ענייני נישואין וגירושין – ובראשם הגט – נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים, לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953. נושאים נלווים, כמו רכוש, מזונות וענייני ילדים, יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני בהתאם לכללי הסמכות, ובין היתר לפי השאלה אם נושא מסוים הוא עניין הכרוך כדין בתביעת הגירושין.

לבחירת הערכאה יש השלכות מעשיות: על סדרי הדין, על אופן הצגת הראיות ועל האופן שבו נבחנות טענות מסוימות. לבני זוג שאינם יהודים, או לזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו״ל, חלים כללי סמכות שונים שיש לבדוק בנפרד. לכן כדאי לבחון את שאלת הערכאה לפני שמגישים בקשה כלשהי, ולא אחרי.

מה כולל הסכם גירושין?

הסכם גירושין מסדיר בדרך כלל את כל הנושאים בבת אחת, ולכן חשוב שינוסח כך שאפשר יהיה לבצע אותו בפועל:

• הגט – התחייבות הצדדים לפתוח תיק ולסדר את הגט, ומועדים לכך.
• ענייני הילדים – זמני שהות בשגרה, בחגים ובחופשות, ואופן קבלת ההחלטות בענייני חינוך ובריאות.
• מזונות ילדים – סכום, מועד תשלום, הצמדה, והשתתפות בהוצאות חינוך ובריאות.
• הדירה והמשכנתה – מי נשאר בדירה, האם היא נמכרת, ומי משלם את המשכנתה עד אז.
• חסכונות וזכויות – קרנות השתלמות, זכויות פנסיוניות, חשבונות והשקעות.
• חובות – הלוואות, אשראי והתחייבויות משותפות.
• מנגנון למחלוקות עתידיות – למשל פנייה לגישור לפני הגשת בקשה לערכאה.

לאחר האישור ההסכם מקבל תוקף של פסק דין, ולכן ניסוח כללי מדי עלול להוביל למחלוקות בשלב הביצוע. רשימת בדיקה מפורטת: הסכם גירושין: 10 שאלות לפני שחותמים. כדאי לקרוא גם על ההבדל בין הסכם להליך משפטי ועל 7 טעויות בתחילת הליך גירושין.

הנושאים הכלכליים: מזונות ורכוש

מזונות ילדים נקבעים לפי הדין האישי החל על ההורים, כקבוע בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט–1959. לגבי ילדים בגילאי 6 עד 15 קבע בית המשפט העליון בבע״מ 919/15 שהחבות מתחלקת בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית היחסית, תוך התחשבות בחלוקת זמני השהות. פירוט בעמוד מזונות ילדים במודיעין.

לבני זוג שנישאו מ־1 בינואר 1974 ואילך חל ככלל הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973: כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי הנכסים של שניהם, בניכוי חובות ובכפוף לחריגים שבחוק – למשל נכסים שהיו לאחד מהם לפני הנישואין, ומתנות או ירושות שקיבל במהלכם. הסכם ממון יכול לקבוע הסדר אחר. בפועל, הדירה, המשכנתה, הזכויות הפנסיוניות וכספים שהתקבלו מההורים הם בדרך כלל הנושאים שדורשים את רוב העבודה.

גירושין כשיש ילדים

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם, והגירושין אינם משנים זאת. הורים שחיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם על ענייני הילדים, והסכמתם טעונה אישור של בית המשפט. כשאין הסכמה, בית המשפט מכריע לפי טובת הילד.

מעבר לשאלות המשפטיות, חשוב לתכנן הסדר שאפשר לחיות איתו ביום־יום: המרחק בין הבתים, בתי הספר והגנים, החוגים ולוח הזמנים של כל הורה. כשההורים גרים בשכונות שונות במודיעין או ביישובים סמוכים כמו שוהם, לפיד או חשמונאים, כדאי לבנות מראש לוח זמנים מפורט שמתחשב בהסעות ובשעות הלימודים. עוד על הנושא: אחריות הורית וזמני שהות – מדריך להורים ומתגרשים כבני זוג, נשארים הורים.

כמה זמן נמשך הליך גירושין?

אין משך זמן קבוע. ההליך תלוי במידת ההסכמה בין בני הזוג, בנושאים שבמחלוקת, בערכאה ובלוח הזמנים שלה. גם בהליך מוסכם יש שלבים שצריך לעבור: ניסוח ההסכם, הגשתו לאישור, דיון אם נקבע, ולבני זוג יהודים גם סידור הגט בבית הדין הרבני. לכן נכון לבחון את נתוני המקרה ולא להסתמך על הערכה כללית.

איך מתכוננים לפגישה הראשונה?

• תעודות זהות עם ספח ותעודת נישואין.
• הסכם ממון או הסכמים קודמים, אם יש, והחלטות קודמות של בית משפט או בית דין.
• תלושי שכר או דוחות הכנסה, ופירוט ההוצאות הקבועות של הילדים.
• מסמכי הדירה והמשכנתה, דוחות פנסיה וקרנות השתלמות.
• רשימת חשבונות, הלוואות וחובות.
• מועדים קרובים שמחייבים החלטה, כמו נסיעה לחו״ל או רישום לבית ספר.

אם יש חשש לפעולה חד־צדדית – הוצאת כספים מחשבון משותף, מכירת נכס או יציאה מהארץ עם הילדים – כדאי לציין זאת כבר בשיחה הראשונה, כי ייתכן שיש לשקול בקשה לסעד זמני.

שאלות נפוצות על גירושין

הבהרה משפטית: המידע בעמוד זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה שונה ודורש בחינה פרטנית של עורך דין.